ינואר 26, 2022 07:19

blender

מה זה אינפלציה וכיצד היא משפיעה עלינו בארץ?

אינפלציה, הביטוי שמשתמשים בו כמעט בכל מהדורת חדשות, הינו בעל השפעה אדירה על חיינו. הגיע הזמן לערוך היכרות עם המילה החשובה הזאת ולהבין כיצד היא משפיעה עלינו
אינפלציה

מה תמצאו בכתבה שלנו

מהי אינפלציה? ובכן, מושג מעולם הכלכלה. מה הוא מתאר? מצב של עליית מחירים, באופן כללי. כלומר, במקום גיאוגרפי מסוים – המחירים עולים. וזה מצב מתמשך. ואם המחירים עולים יותר, וצריך יותר כסף כדי לרכוש מוצרים – הכסף שווה פחות.

אינפלציה: מעשה בארטיק

אם לדוגמה, כדי לקנות ארטיק, יש לשלם שקל אחד – אז שקל אחד שווה ארטיק. אם יש אינפלציה של 100%, וכעת הוא עולה 2 שקל, אז צריך יותר כסף כדי לקנות אותו. הכסף שווה פחות. דוגמה נוספת לכך, היא אם במקום לשלם בכסף, נשלם בכבשים.

אינפלציה בכבשים: חיי ארטיק לא שווים פחות משל כבשה
אם אני רוצה לקנות סוס, ואני יכול להחליף כבשה אחת עבורו – אז סוס שווה כבשה, בהיגיון כלכלי. (לא באמת, ברמת ערך החיים, אי אפשר לעשות חישובים כאלה. גם חיי ארטיק לא נקנים בכסף). אם כדי לקנות סוס, צריך 2 כבשים, אז לכאורה – כבשים שוות פחות, מאשר היו שוות בעבר, ובטח שפחות מסוס. אם צריך 1,000 כבשים כדי לקנות סוס, אז למה בכלל להחזיק בכבש, אפשר להחזיק בסוס ולהיות מיליונרים.

fbook

ארטיק למיליונרים

באופן דומה, אם צריך מיליון שקל כדי לקנות ארטיק, אז שווה לסחור בארטיקים, לא בכסף. לאור כך, שבאיזשהו היגיון כלכלי מסוים – הוא איבד את ערכו. וזה מקרה לא מדהים, לפחות לפי הפילוסופיה הקפיטליסטית שאפשר להיחשף אליה בימינו – של אינפלציה.

מדד המחירים לצרכן

אפשר גם להגיד, שאינפלציה היא תוצאה של שינוי ערכי במדד המחירים לצרכן. על מה מדובר? המדד, מודד שינוי שחל בהוצאה הדרושה לצריכת סל קבוע של מצרכים ושירותים. מה זה אומר? נניח, שיש מוסד בארץ ישראל, שמחליט מה שייך לסל. לדוגמה, ארטיקים, כבשים וסוסים. אם בעבר היה צריך 1,000 ₪ כדי לרכוש את כולם על בסיס חודשי, וכיום צריך 1,100 ₪ כדי לרכוש את כולם על בסיס חודשי – הרי שהייתה אינפלציה של 10%. כך שמדד המחירים לצרכן, מודד את השינוי שחל בהוצאה, למשך זמן.

השינוי הזה, הוא האינפלציה. או, "ההתנפחות" במחיר. המדד יכול להיות חיובי/בעלייה, ועל כן ישנה אינפלציה. והוא יכול להיות שלילי/בירידה, שזו דפלציה. שזה ההפך של כל מה שאמרנו עד כה.

המציאות של ארטיקים באינפלציה

באינפלציה, ארטיקים עולים יותר. וכך גם כל דבר אחר במשק. לפחות בכל הנוגע לסל הצריכה של מוצרים ושירותים שציינו קודם לכן. המחירים יקרים יותר – ואם התקציב שעד כה היו לנו כדי לרכוש אותם, נשאר קבוע – הרי שנקנה פחות, עם אותו כסף. ואם ישנה דפלציה, אז עם אותו תקציב, אפשר לקנות יותר.

הגורמים לאינפלציה, באופן כללי

באופן כללי, כאשר יש יותר מדי ביקוש למוצר, וההיצע לא עולה – ישנה אינפלציה. הדבר נכון גם כאשר הביקוש לא בדיוק גבר, אלא ההיצע הופחת. העלויות יכולות לעלות, כדי לעמוק בקצב ההפקה של המוצר/שירות, כמו גם מסיבות אחרות. נכון הדבר כאשר הממשלה מדפיסה כסף, כדי לשלם על דברים, ואז יש היצע נרחב של כסף, יותר ממנו בשוק. ואז כל כבשה, יכולה להיות שווה פחות סוסים, לצורך ההמחשה. וכמובן, סיבות כלכליות חכמות נוספות הקשורות לדבר.

השפעתה של אינפלציה על המשק (ועל ארטיקים)

אינפלציה יכולה להשפיע על המשק בשלל דרכים. היא יכולה לתרום, כאשר היא דיי נמוכה, נניח אחוזים בודדים, וכאשר היא מלווה בעלייה של שכר במשק. כך שגם אם המחירים עולים יותר, לאנשים יש יותר כסף לרכוש – וכולם מחזיקים בכוח קנייה משופר. הן הסוחרים, שקיבלו יותר כסף עבור המוצרים, הן הממשלה שאספה יותר כספים במיסים, והן הרוכשים – שיש להם יותר לקנות והם ישמחו כנראה לשלם לסוחרים על עמלם. בהינתן תנאים אלו – ההשפעה על המשק יעילה ותורמת. בהינתן שלא, אז לא.

מדד המחירים כיום ובכלל

באופן כללי, בשנים האחרונות, לבנק ישראל ולחברות מערביות שונות ברחבי העולם – היה עניין להציב יעד אינפלציה של כ-2%. בשנים האחרונות ישראל לא הגיעה עד אליו, ודווקא הייתה בסביבות ה-0%+, פחות או יותר, לפי מקורות מסוימים באינטרנט ששיתפו את הנתונים שהיו ברשותם. וזה בערך מדד המחירים לצרכן, נכון לכתיבת שורות אלו. ניתן להיכנס לאתר המספק מידע חי, של המדידה. כמו זה.

מרחבי הרשת
זה לא מכובד להעתיק