יולי 4, 2022 07:21

blender

איך לעבור את החגים בלי הלוואות

החגים בישראל מאופיינים במפגשים משפחתיים, ארוחות, מתנות, חופשות ושלל הוצאות. אז איך אפשר לעבור את החגים בלי לקחת הלוואה?
איך-לעבור-את-החגים-בלי-הלוואה

מה תמצאו בכתבה שלנו

באופן עקרוני, בחגים יש הוצאות לא צפויות. מדוע זה כך? כי הם שוברים שגרה. אם בימים רגילים, אנחנו הולכים לעיסוקינו, בין אם זה קשור לפרנסה, לפיתוח העצמי, למשפחה, לזוגיות, וכיוצא בזה – יש לנו סדר יום, אנחנו יודעים איפה נהיה, כמה זמן – וכיוצא בזה, הרי שיש לנו שגרה של הוצאות. בין אם זה על דלק, על מזון, על אירועים – וכיוצא בזה.

שבירת שגרה משנה מזל

וכאשר השגרה נשברת, אנחנו במקומות אחרים, בזמנים אחרים, קונים דברים שלא חשבנו לקנות באופן שגרתי. למעשה, "משנה מקום משנה מזל", לא משנה רק מזל – אלא גם סטייט פנימי. לדעתנו, אפשר להיכנס לסטייט אחר פשוט על ידי לשנות מקום. כמו שיטות הזיכרון המיוחסות ליוונים העתיקים, שלמעשה התהלכו בתוך הבתים שלהם, ובתוך כל "חדר" בבית, היה להם זיכרון של מידע שהם רצו לשנן. ואז, בעת הנאום, או הרגע בו הם שחזרו את המידע, הם דמיינו שהם נכנסו לחדר הזה.

כלומר, יש אפשרות לקשר ולשייך בין מקומות וזיכרונות. וזיכרונות, לא חייבים להיות רק אינטלקטואליים או מנטליים, הם יכולים להיות גם רגשיים – כמו החוויה, שבחזרה למכולת השכונתית מהילדות, וכיוצא בזה. כך שהמצב הרגשי שלנו יכול להשתנות, כמו גם מה שאנחנו זוכרים וחושבים – פשוט מן המקום שבו אנחנו נמצאים. זה לא הפקטור היחידי, זה פשוט פקטור נוסף.

fbook

שינוי אישיות, לצורך העניין

לכן, כשאנחנו שוברים שגרה – אנחנו יכולים לשנות הרגלים, פשוט כי יש פקטורים נוספים, שמשפיעים על הדחפים הנוכחיים. במקום לאכול בבית, אולי לאכול במסעדה. במקום ללכת לישון מוקדם, אז מאוחר. במקום ללכת לעבודה, או לקבל לקוחות בבית – ללכת לים עם הילדים, או לצאת לחופשה בדיסני לנד. דברים משתנים, החול נשבר ומשהו חדש נכנס לעולם האישי.

שזה נחמד. ועם זאת, אם מדובר במקום בו לא חקרנו, שמגיע "בהפתעה", ואין לנו עבורו גבולות – כל אימפולס שלנו, יכול לעבור בלי מסננת. או זו לפחות התיאוריה. כלומר, אם לרוב אנחנו יודעים מה אנחנו קונים ומה לא – כאשר אנחנו יוצאים מן העולם המוכר, זה יכול להיות כבר לא כזה ברור – מה הגבולות שלנו.

דחפים ספונטניים בהחלט

ועל כן, לפי התיאוריה שלנו – ייתכן, שבחגים ישנה אפשרות לרכוש יותר דברים. בין אם אנחנו מארחים ארוחת חג, או קונים לעצמנו דברים כדי לשכך את הכאב הרגשי שצף במפגש עם קרובי משפחה (אהמ, שיעול, אהמ), ובין אם אנחנו מחפשים דרך להעסיק את הילדים, ובין אם פשוט נכנסו לעולם חדש ואנחנו משקיעים כסף בלי באמת גבולות ברורים שלרוב יש לנו אינטואיטיבית, לפחות בהיבטים מסוימים.

על כן, אם יש הוצאות כספיות גדולות יותר, שאנחנו אפילו לא מצפים להן – כי אנחנו לא מצפים שאנחנו נשתנה כבני אדם בתקופת החגים, אך למעשה – היינו אומרים שזה דיי מה שקורה, ובכל אירוע, למעשה של שבירת שגרה – לפחות באופן רגעי, אך מספק – במקרים שכאלו, היינו אומרים שנכון יהיה לבסס שגרה חדשה.

הכנות לעולמות חדשים

בין אם זה אומר להתביית על מה שחשוב לנו להגשים ולחוות בעונת החגים, ולוודא שאנחנו נשמרים לתכנון. עם כמובן, השארת מקום לספונטני ולאלוהי – ועם זאת, הכנת תקציב מראש, יכולה לכוון עד מאוד את פעולותינו. כמו להגיד, "אני לא יודע מי אני עכשיו, אני מזהה שאני מבולבל, ושאין לי תפישה ברורה של המציאות – אבל לפחות האני הקודם השאיר לי הוראות הגעה", וניתן להשתמש באלו. לא חייבים לציית להן, כי זה בכל זאת "האני הקודם", והוא לא יודע מה קורה, לא כמו האני החדש והמעודכן – אבל אולי יש משהו במה שהוא משאיר.

מצבורי כסף לשעת שמחה

יתרה מכך, אפשר להתכונן הרבה מראש – דרך חיסכון כספים, עבור תקופת החגים. כך שברגע שמגיע החג, יש סכום כסף שאפשר להשקיע – מבלי לקחת הלוואה (וריביות, ועמלות, וכיוצא בזה). תוך חיסכון של 20-30 ₪ ליום, אפשר לחסוך 600-900 ₪ בחודש, או 7,200-10,800 ₪ בשנה – ואם נחלק אותם ל-3-4 חגים, הרי שזה יכול להיות מספק לכל הוצאה סטנדרטית באופן ספונטני לתקופת החגים. יתרה מכך, תמיד אפשר לחסוך קצת יותר, וליהנות אף יותר בתקופת החגים – ולנצל את החיסכון הזה, במקום לקחת הלוואה לחגיגות ספונטניות שונות.

כלומר, פשוט להתארגן לשמחת החג, וחגיגת "האני החדש", שמגיע בין העולמות, בשבר בין מי שהיינו לבין מי שעכשיו.

מרחבי הרשת
זה לא מכובד להעתיק