מאי 20, 2022 10:37

blender

איסור הטעיית צרכן – זכאות, מקרים ותנאים

החוק להגנת הצרכן נועד לשמור עלינו הלקוחות מפרסום כוזב או מטעה. כיצד הוא עובד ומה הם הזכויות שלנו כצרכנים?
איסור-הטעיית-לקוחות

מה תמצאו בכתבה שלנו

לפי חוקי הגנת הצרכן, הרי שהצרכן הפשוט זכאי לזכויות מסוימות, וחלקן הן בסיסיות – כמו זו של איסור הטעיה מטעם העוסק.

באחריות העוסק

במילים פשוטות, עוסק ולו עסק – לא אמור להטעות את הצרכן, כלומר את לקוחותיו. ההטעיה הנזכרת לעיל תקפה עבור כל עניין מהותי בנוגע לעסקה בו בוצעה. לצורך העניין, ישנו ביטוי "חתול בשק" , המתייחס לעסקאות שהצרכן לא בדיוק בדק מה הוא רוכש, ועל כן הוא יכל היה לקבל דבר מה לא צפוי.

ציפיית הצרכן

יש שיגידו שהמקור לביטוי, "חתול בשק", מתייחס למקרים בהם, בזמנים עברו – היו מגיעים הצרכנים לשוק, בציפייה לקנות שק עם חזיר, או חזרזירים, ובתוכו מצאו חתלתולים. ועל כן, במקרה זה, הייתה מעין הטעיה של העוסק, בעניין מהותי לעסקה.
על כן, איסור הטעיית הצרכן, מתייחסת לזכותו של הצרכן לדעת שהעסקה תקינה, ואין שקר או מרמה בעניינה.

fbook

בהירות במידע

לפי כך, לצרכן זכאות למידע מלא, אמיתי, נכון ותקני בנוגע לפרטי העסקה. הועסק, מצידו – הוא כל אחד שמוכר נכס, מוצר או שירות כדרך עיסוקו, וזה כולל גם יצרנים. אם ניקח מקרה לדוגמה – באם יש לנו מפעל שמייצר טוסטרים, אנחנו רוצים לקבל את כל המידע לגביהם, ולדעת שהם בטוחים לשימוש. החוק מחייב את היצרן לשתף את המידע התקני והאמיתי לגבי הטוסטרים, וכך הצרכן יכול לדעת שיש "אמא ואבא", ומערכת שדואגת שכל המידע יהיה שקוף בהתאם, ולפי כך אם כתוב שזה בטוח לשימוש, זה כנראה בטוח לשימוש, לפחות על פי היגיון זה.

תקשורת אמיתית וכנה לאורך הערוצים

ההגנה על איסור הטעיית הצרכן תקפה לכל מיני ערוצים שהעוסק יכול ליצור בו קשר עם הלקוח הפוטנציאלי, בין אם זה בדברי פרסומת, במפגשים פנים מול פנים, ובכל התקשרות כזו או אחרת. בכל היבט של העסקה.
העוסק מתבקש למסור מידע תקני, מדויק ואמין לגבי כל מיני פרמטרים בעסקה. בין אם זה הטיב, המהות, הכמות וסוג הנכס או השירת, או המידה, המשקל, הצורה ומרכיבי הנכס.

אם לדוגמה, יש לנו מתווך דירות, שמספר על דירת פנטהאוז בעל 2 קומות, ו-300 מ"ר שצופה לים – סביר להניח, שבמקרה זה מדובר יהיה בפנטהאוז, עם מספר הקומות וכמות השטח הנתון. יתרה מכך, אם מדובר בפנטהאוז שנמצא ברצועת עזה, והוא על בניין מתפרק – הרי שזה חלקים מטיב הנכס, שחשוב לספר לצרכן, במקרה זה – כדי לאפשר לו את כל המידע הזמין בנוגע לעסקה.

ציפיות בנוגע לעסקה

עוד, עוסק מתבקש, לספק את המועד הבהיר והמדויק של מועד ההספקה, או מוען מתן השירות – כמו גם המקום בו יספוק הנכס או השירות. כך, שאם נחזור לדוגמה עם הפנטהאוז – ונניח שכרגע בונים אותו, העוסק מתחייב להגיד בדיוק מתי הנכס יסופק, ולצורך העניין – היכן זה יקרה. הוא לא אמור להגיד, "תל אביב", אם מדובר בנכס שהוא בונה ברעננה.

כנות בנוגע לנכסים ולשירותים המוצעים

סעיף נוסף הנכלל בהגנת הצרכן, הוא השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, כמו גם התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בכך, כמו גם דרכי טיפול בנכס. משמע, באם מדובר באופני הרים – הרי שניתן לנסוע איתם, אך לא בגשם, לא בסופות רעמים, והן מתאימות במיוחד להרים, ויש עניין לשמור על הצמיגים ומפני חלודה, אם זה סוג שרגיש לכך. לא ייאמר בשום דרך שהן חשמליות, שהן מעופפות, ושאפשר לנסוע איתם על המים. כלומר, מה אפשר לצפות, ואיך מתבקש לטפל.
ישנם סעיפים רבים שנכנסים תחת הגנת הצרכן.

TAKE AWAYS

מה ניקח מכאן?

  1. עוסקים מתבקשים לתת מידע בהיר ומדויק לגבי טיב העסקה
  2. באם לא קרה, לצרכנים יש יכולת לקבל תיקון ופיצוי, על פי חוק
  3. כאשר יודעים את סעיפי ההעסקה שעוסק מתבקש להיות בהיר לגביהם, אפשר כמו להחזיק "רשימת מכולת" של היבטי עסקה, ולבדוק אם יש לנו בהירות עבור כל אחד מהם.
מרחבי הרשת
זה לא מכובד להעתיק