חוק איסור לשון הרע – מהם התנאים, הזכויות והסכנה בתביעה לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע מתייחס ליחס של גורם כלפי גורם אחר. בין אם מדובר לאדם כלפי אדם אחר, תאגיד או ארגון.

מקרים של הפרת איסור לשון הרע

ההתייחסות, או תקשורת, שיש עליה איסור לפי חוק – היא התייחסות בין אדם לאדם אחר (יהא זה יחיד או תאגיד), בצורה פומבית, המכילה השפלה, ביזוי, וכיוצא בזה. באם התרחשו אחת מהתוצאות הבאות, ייתכן שיש "קייס" ללשון הרע:

1. מקרה בו אדם חווה את עצמו כמושפל בפני הבריות עקב מעשה "שנעשה למטרת שנאה", לעג, או בוז וכוון כלפיו.
2. מקרה בה אדם חווה בוז כלפי ההתנהגות, המעשים או תכונות שיוחסו לו.
3. מקרה בו אדם חווה פגיעה במשרדה שלו (ציבורית או אחרת), בעסק, במשלח ידעו או מקצועו.
4. מקרה בו אדם חווה בוז עקב המוצא, הדת, הגזע, מקום המגורים, המין, הנטייה המינית, הגיל, או שלל לקויות שיש לו.
   ההתייחסות, או התקשורת המבזה – יכולה להיחשב כלשון הרע בין אם היא נעשית בעל פה, בכתב, בדפוס, בציור, בדמות, תנועה, צליל וכל אמצעי רלוונטי לכך. כמו גם, באם ההתקשרות הייתה אמורה, או יכלה הייתה להגיע לאותו אדם שהייתה מיועדת לו, או/ו למישהו אחר. כלומר, אם זה יוצא מגדר הפרטי, זה נכנס לנחלת החוק.
   הדין על עבירה על איסור לשון הרע, הוא מתן פיצויים ללא הוכחת נזק, מאסר ו/או תביעה אזרחית נוספת.

הגנה לפי חוק

מי יכול "ליהנות" מהזכות לאיסור לשון הרע?

1. כל אדם (יחיד או תאגיד)
2. בני זוג של אדם שנפטר, או מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו/אחיותיו
3. היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו – באם לשון הרע, היא על חבר בני אדם, או ציבור כלשהו שאינו תאגיד.

מי נחשב כמפר האיסור ללשון הרע?

מי יעמוד לדין בעניין לשון הרע?

1. מי שהביא את לשון הרע לאמצעי התקשורת ולכן אחראי על הפרסום
2. מי שהיה אחראי לעריכת התקשורת, באמצעי התקשורת – והחליט בפועל על הפרסום שלה. לעורך לא תהא אחראיות פלילית, אם השתדל "באמצעים סבירים" למנוע את פרסומה, ו/או שלא ידע על הפרסום שלה, בהיבט של לשון הרע.
3. ומי שאחראי לאמצעי התקשורת עצמם (בתביעה אזרחית בלבד).
4. זה המחזיק בבית הדפוס, בו הודפס הפרסום – כמו גם מי שמוכר את הפרסום, ואחראי להפצתו – אלא אם כן לא ידע, או זה לא היה מאחריותו לדעת – שיש בפרסום הכלה של מה שבית המשפט היה מחליט, "כלשון הרע".

מימוש הזכות

כדי לממש את הזכות יש עניין להגיש תביעה, במישור אזרחי או פלילי. באם התובע זכה, הנתבע מתבקש לשלם מטעם בית המשפט, סכום פיצויים, שיכול להיות עד 50,000 ₪ – ללא הוכחת נזק (במסגרת תביעה אזרחית). אלא אם כן הוכח שאיסור לשון הרע הופר בכוונה תחילה, ואז הסכום יכול להיות כפול. יחד עם זאת, הסכום מתעדכן מדי חופש לפי מדד המחירים לצרכן, על פי כן ייתכן שיהיה שונה לחלוטין מן הכתוב כאן בעת קריאת שורות אלו.

מידע נוסף

בית המשפט יכולות להורות איסור הפצה על עותקי הפרסום המכילים את ההתקשרות המכונה לשון הרע, כמו גם על החרמתם. מדובר בצו שיכול להיות תקף כלפי כל אדם, גם אם לא קשור לצד במשפט – שיש ברשותו עותקים למכירה, הפצה או אחסנה.
בית המשפט יכול להורות גם על פרסום תיקון, או הכחשה של דבר המהווה לתפישתו לשון הרע, או על פרסום פסק הדין. העלויות לכך יהיו על חשבון הנאשם, או הנתבע – על כך יחליט בית המשפט בהתאם.