שלנו מספרים שבגילם המופלג, הם מופתעים מהצורך לפצל את הכסף על מנת לנצל הטבת מס, שהרי בעבר הם השקיעו את כספם בתיק השקעות בנקאי אשר מאפשר לפתוח תיק השקעות לכמה משקיעים יחד תחת אותו הסכם ואותו חשבון.
מאידך, ישנם אפיקי השקעה רבים בעלי מאפיינים פנסיונים (הטבות מס, קצבאות וכדומה) אשר כפופים להוראות מס הכנסה ובהתאם להוראות אלו, נדרש זוג החוסכים לפצל את הכספים ולרשום אותם על אחד מבני הזוג.
מרבית הטבות המס לפנסיונרים כוללים דרישות סף, בין היתר דרישות אלו יכולות לכלול את שנת הלידה של החוסך, גובה הקצבה המשולמת ועוד.
דרישות אלה מצד מס הכנסה הינם ברמת תעודת זהות ולא ברמה של תא משפחתי ולכן במידה ורק אחד מבני הזוג עונה לדרישות הסף, אנו נדרשים לרשום את הכספים על שמו.
באילו מצבים צריך לפצל את הכסף?
תיקון 190 שנמצא במחוזותינו כבר מ2012 מחייב שני תנאים מצטברים , על המשקיע להיות מעל הגיל 60 ולקבל פנסיה (יגיעה אישית בלבד , לא כוללת את קצבאות ביטוח לאומי השונות ) מעל הפנסיה המזערית שנכון לשנת 2019 עומדת על סכום של 4,512 ₪. היתרונות של תיקון 190 ברורים וידועים לכל בדחיית המס , עליות נמוכות , חשיפה להשקעה בנכסים לא סחירים, העברה בין דורית ותשלום של 15% מס רווחי הון נומינלי בלבד.
אך מה קורה אם רק אחד מבני הזוג מתאים לתיקון ? או שהרי מאחר שבכל שנת מס שונה הפקדה לתיקון 190 סוגרת ערך מוחלט של תקרת הכנסה מזכה ( לשנת 2019 עומדת על 34,848 ₪ ) והרי כל תעודת זהות מהווה סגירה נוספת , אזי האם יהיה חכם לפצל את הכספים בין שני בני הזוג (בהנחה ששניהם עומדים בתנאים מצטברים) .
סעיף 125 ד' לחוק, הגיעה אלינו עוד ב2012 וקבעה כי כל אזרח במדינת ישראל שנולד עד 1948 זכאי בכל שנת מס לפטור ממס רווחי הון העומד ברמת יחיד בסכום של 13,700 ₪ או 16,300 ברמת זוג.
מה עושים אם רק אחד מבני הזוג מתאים בתאריך הלידה שלו ? האם מוותרים על ההטבה ? ואם שני בני הזוג מתאימים מה יהיה נכון לעשות?
כמובן שאלו דוגמאות משגרת היום יום של ניהול תיק נכסים מתוחכם , בין היתר נמצאות כל ההשקעות בקרנות גידור, ריט, הלוואות חברתיות , קרנות נדל"ן וכו'.
מספר דרכים להתמודד עם הקושי שהכספים נרשמים על בן זוג אחד בלבד
דרך ראשונה – דרשו ייפוי כוח מלא , בתי השקעות שונים מחזיקים מחלקה משפטית רחבה שיודעת לזהות את העמית החותם על המכשיר הפיננסי כמו פוליסת חסכון או תיקון 190 ועל ידי ייפוי כוח להקנות לבן הזוג שאינו רשום כעמית בהשקעה כבעל זכויות שווה אל העמית עצמו.
דרך שניה – נהלו אקסל מסודר של כל תיק הנכסים במלואו, קבעו קוד גישה משותף לשני בני הזוג ובכך בכל רגע נתון בן הזוג שאינו רשום יכול לקבל גישה מלאה לכספים.
דרך שלישית – עבדו עם מתכנן פיננסי , איש מקצוע שכבר התמודד בעבר עם סיטואציה כזאת וקבעו אתו ( ניתן גם במסמך רשמי ) כי במידה ומתקיימת משיכה של כספים ממוצרים אלו , עליו ליידע את שני בני הזוג בדרך תקשורת המקובלת על שני הצדדים.
כיצד עוברים בשלום פיצול נכסים בין בני זוג – שורה תחתונה
אנו כבני אדם נוטים לתת אמון בבני הזוג שלנו , ויחד עם זאת העובדה שחסכונות של חיים משותפים בסוף היום נרשמים רק על אחד מבני הזוג בשל החלטה אסטרטגית שקולה ונכונה לא מבטיח שההרגשה הכללית תהיה נעימה , אך בהחלט קיימות דרכים חכמות שיניחו את דעת שני בני הזוג ועדיין תיק הנכסים ייבנה בצורה הטובה ביותר.
שני טיפים אחרונים לדרך .. פוליסת חיסכון לפי 125 ד , במידה ושני בני הזוג מתאימים אין כל בעיה לפצל את הפוליסה לשתי פוליסות שונות ובכך לפתור את הדילמה , אך חשוב לזכור כי את הדרישה להטבת המס מבצעים פעמיים במכירה רעיונית.
בתיקון 190 אל תתפשרו על מכשיר השקעה אחר , אם שני בני הזוג מתאימים וסגירת סכום לקצבה אינו מהווה בעיה תוכלו לפצל את הסכומים ואם רק אחד מבני הזוג מתאים לא לוותר לעצמכם ואכן לרכוש את התיקון.
המטרה הראשית צריכה להיות יציבות , פיזור סיכונים , מקסימום הטבות מס ובחירת מנהלי השקעות נכונים בעלויות אטרקטיביות ( לא להתפשר על איכות ניהול ההשקעות על חשבון דמי הניהול). גם במחיר של שבירת המחסום הפסיכולוגי.