אוגוסט 14, 2022 20:00

blender

ארנונה על דירות נטושות – ה"תמריץ" שנועד להגדיל את היצע הדירות בשוק.

בשונה מהדעה הרווחת, תשלומי ארנונה אינם "דמי שימוש" בדירות פעילות ושירותי השכונה בה אתם גרים. לראיה, גם בעלי דירות נטושות לחלוטין נדרשים לשלם ארנונה.

מה תמצאו בכתבה שלנו

אי שם, בארץ ישראל, תנועת "התעוררות" הירושלמית, בדקה ומצעה שבירושלים, יש מעל אלף נכסים נטושים, הפזורים ברחבי העיר – כלומר, נכסים שלא ראויים למגורים או לשימוש, נכסים שעונים למעשה להגדרה של "נכסים נטושים", ועל פי כן יכולים לקבל פטור מארנונה.

הפטור מארנונה על דירות נטושות וצמצומו

ישנן שנים, שהפטור מארנונה, באופן גלובאלי – מסתכם במיליוני שקלים בשנה, שלא הולכים לקופת המיסים. ואילו, וועדת טרכטנברג שסיפקה המלצות בנושאי דיור, המליצה לממשלה – במקום להעניק פטורים, דווקא לפעול כדי לצמצם את הפטורים מארנונה. הוועדה העריכה, כי עצם כך שיורידו את תקופת הזכאות פטור מארנונה, עבור אותם נכסים שכאמור לא ראויים לשימוש – לכדי תשעה חודשים (ובמקרים חריגים להאריך בעוד חצי שנה), יתרחש הבדל מסוים במתרחש עם הנכסים הנטושים. איזה הבדל? זו שאלה מצוינת.

החזרת הנכסים לשוק

ובכן, נדמה שגם מבחינת הוועדה, וגם מבחינת נקודת המבט של תנועת "התעוררות" הירושלמית, גביית ארנונה על נכסים נטושים – תביא למעשה, בדרך כלשהי – להפיכתם לראויים לשימוש, כך שהשימוש בהם ילך ויגדל. כנראה, ההנחה היא – שאם בעלי נכסים משלמים על הנכסים שלהם כסף, אולי עדיף להם גם להרוויח איתם כסף. או לפחות לדעת שאין פטור על חוסר שימוש בנכס, ואולי, לכל הפחות – עדיף למכור אותו למי שכן יעשה בו שימוש. או זו לפחות הפרשנות שלנו על הנידון.
באם באמת הדבר יקבל תנופה וחיים – ייתכן שייכנסו לשוק הדירות, נכסים שאפשר לעשות בהם שימוש – בין אם זה השכרה, מכירה וכיוצא בזה. מה שיכול להשפיע לחיוב על הורדת מחירי הדירות בארץ, בדרך זו או אחרת.

fbook

מיסים נוספים לתמרוץ

כחלק מההליכים, לטובת מטרה זו – ייתכן, שמס רכוש, חוזר לחיים. מה זה מס רכוש? ובכן, מס רכוש שנתי, שהוטל עד שנת 2000 (בה בוטל), עבור קרקע שאינה חקלאית, שעומדת פנויה או פנויה רובה. המס בוטל כאמור ב-2000, לאחר מאבק ציבורי, לאחר שהתברר שהקרקעות נאסרו לבנייה, לעתים קרובות, עקב סיבות שקשורות למדינה ולא לבעלים. ואילו, בדצמבר 2013, אישרה ועדת הכספים של הכנסת תקנות המאפשרות לרשויות מקומיות, להטיל ארנונה כפולה, החל משנת 2014 – על דירות שנעשה בהן שימוש מועט, אם בכלל. זאת, כמובן – כדי לתמרץ את בעלי הנכס להשכיר, למכור וכיוצא בזה – מאשר שיישארו ריקות.

תהליכי אכיפה

איך רשות מקומית תדע, לפעול כך בעניין ארנונה לדירה נטושה? ובכן, אם דירה נתונה תניב צריכת חשמל מינימלית עד אפסית במשך תשעה חודשים בשנה, בין אם רצופים או מצטברים – החיוב עבורה יהיה בארנונה כפולה, לכאורה.

שאלות להרהור בנושא ארנונה לדירות נטושות

אלא שהדבר מעלה שאלה משעשעת ומעניינת – האם הרשויות יקיימו את האכיפה? לאור כך, שעצם כך שהן זוכות לגבות ארנונה מלכתחילה, עבור שירותים עירוניים/מקומיים שהנכסים למעשה לא צורכים – כך שהן מקבלות הכנסה, ללא הוצאה, מתוך מצב שיש בו דירות נטושות. מעבר לכך, האם הן ישקיעו את המשאבים באיתור אותן דירות ריקות ונטושות? וגם, האם הארנונה הכפולה באמת תהווה תמריץ לבעלי נכסים, לעשות משהו עם הדירה שלהם?

אלו הן שאלות מעניינות, ויש אנשים שלא חושבים שארנונה לדירות נטושות זה המענה, כמו גם – שישנם פתרונות יעילים יותר.
TAKE AWAYS

  1. ישנם נכסים ריקים ודירות נטושות במדינת ישראל
  2. גורמים בממשלה, ובכלל, מניחים שאם הטלת מסים על הנכסים הריקים, באופן ספציפי ארנונה על דירות נטושות – יהיה בכך תמריץ "להחזיר את הדירות לשוק"
  3. יכולת האכיפה בנידון, או הרצון של רשויות מקומיות ליישם את מה שנידון בכתבה – עולה לשאלה
מרחבי הרשת
זה לא מכובד להעתיק