ספטמבר 27, 2021 15:28

הבורסה היפנית : הבורסה עם הכי הרבה חברות הנסחרות בה

חשבתם שבוול סטריט של המון מניות וקשה לעשות סדר? קבלו את הבורסה של יפן, מקום ראשון בעולם במספר חברות אשר נבחרות בה.
בורסת טוקיו

מה תמצאו בכתבה שלנו

בבואנו לספר על הבורסה היפנית, לצד סיפורים והתפתחויות, יש עניין בשאלה איך נמדד גודל של בורסה? כמובן גודל בורסה לא נמדד בגובה הבניין שמאכלס אותה וגם לא בשטח הפנים, ויש מדד מרכזי למדי בו הבורסה היפנית היא הגדולה בעולם – כמות החברות הנסחרות. בבורסה היפנית כ-3600 חברות נסחרות, ובכך היא משאירה הרבה מאחור אפילו את הבורסה של ניו יורק, שבמקום השני עם כ-2400 חברות.

עם זאת, על אף שהוא מרכזי למדי, המדד הראשי לגודל של בורסה אינו כמות החברות הנסחרות בה, אלא שווי השוק הכולל של החברות הנסחרות בה. במדד זה הבורסה הגדולה ביותר היא הבורסה של ניו יורק עם למעלה מ-20 טריליון דולר של שווי שוק, בעוד הבורסה היפנית במקום השלישי והמכובד אבל הרחק מאחור עם כ-5.6 טריליון דולר שווי שוק כולל. 

אם כן, הבורסה ביפן היא בהחלט מהגדולות בעולם, ולפי מדד משמעותי אפילו הגדולה בעולם, אבל בשורה התחתונה לא באמת נחשבת לגדולה בעולם, אלא לשלישית בגודלה ואולי במדד משוקלל, השנייה בגודלה בעולם.

מהקמת בורסת טוקיו לאיחוד הבורסות היפניות

ראשונה, שניה או שלישית, אין ספק שהבורסה היפנית, הענקית והחשובה ביותר. מלכתחילה היא הוקמה בתור הבורסה של העיר טוקיו בלבד, וזאת בשנת 1878. במקביל לבורסה בטוקיו פעלו עוד מספר בורסות מקומיות ברחבי יפן וזאת במשך קרוב ל-70 שנים.

רק לקראת סוף מלחמת העולם השניה, כשיפן ספגה הפצצות כבדות מבעלות הברית, הוחלט לאחד את הבורסות היפניות לבורסה אחת בטוקיו. בשנת 1949 נפתחה בורסת טוקיו מחדש בתור הבורסה של כל יפן, וככזו היא פועלת עד ימינו. 

בום שנות ה-80 והעשור האבוד של שנות ה-90

על אף גודלה היחסי, במשך עשרות שנים הבורסה היפנית לא משכה תשומת לב עולמית מיוחדת, וזאת עד שנת 1983. משנה זו ועד שנת 1990 חלה תקופת צמיחה חסרת תקדים בבורסה בטוקיו, כאשר אחוזי הרווח בה היו חסרי אח ורע בכל הבורסות ברחבי תבל.

קצת לפני סוף התקופה המדוברת, בשנת 1989, פרסם הכלכלן מרטין רות' את ספרו "לעשות כסף בבורסה ביפן". בין היתר הוא כתב כי "מי שקנה מניות יפניות בעשרת אלפים דולר בשנת 1982, קיבל מאה אלף דולר בשנת 1989".  המספרים של רות' אכן קרובים למציאות – הבורסה בטוקיו הכפילה את שוויה בערך פי 10 באותן שנים. עם זאת, נראה כי ספרו שהיה אמור להיות מדריך שממליץ להשקיע בבורסה ביפן, יצא לאור כשכבר לא הייתה לו רלוונטיות. שנה מאוחר יותר המגמה התהפכה לחלוטין, ושנות ה-90 נחשבות בבורסה היפנית לעשור אבוד, בו זו איבדה משוויה כ-40 אחוזים. זאת עקב בועת משכנתאות, שהובילה לאינפלציה, למשבר כלכלי רחב היקף ולקריסת מניות. 

על אף התאוששות כלכלית ביפן החל משנת 1994, שוק המניות לא התאושש בה עוד מספר שנים. משבר כלכלי במדינות השכנות ליפן החל משנת 1997 החזיר ליפן את המשבר, כך שכל שנות ה-90 נותרו עשור אבוד בבורסה בטוקיו.

הבורסה היפנית כיום – יציבות ואחריות

לבורסה היפנית לקח שנים להתאושש מהעשור האבוד, אך כיום היא מופת עולמי ליציבות ואחריות. הטראומה מצניחות המניות עם תחילת שנות ה-90, הובילה את ראשי המשק היפני בכלל ואת מנהלי הבורסה בטוקיו בפרט לגבש מדיניות התואמת לתכונות אלו.

אחד הביטויים המרכזיים לכך הוא נוהל הגבלת תנודתיות במניות בבורסה היפנית. ישנה שורה מורכבת של תקנות המגבילות את האפשרות של מניה בודדת לקפוץ או להתרסק ביום מסחר בודד, כאשר אם זו חוצה רף אחוזים מסוים בתנודתיות – המסחר בה לאותו יום ייעצר. הדבר מונע סיטואציות שרווחו בראשית שנות ה-90, שאנשים הפסידו סכומי עתק ביום בודד בגלל תנודתיות חריפה של מניה.

הדבקות ביציבות באה לידי ביטוי גם באחריות של מנהלי הבורסה למקרים בהם היציבות נפגעת, גם כתוצאה מסיטואציות שלא באחריותם הישירה. סיפור מרתק שמדגים זאת התרחש בשנת 2005, כאשר נציג של חברת אבטחה הנסחרת בבורסה היפנית, שלח בטעות פקודה למכור שש מאות אלף מניות תמורת יין אחד, במקום מניה אחת תמורת שש מאות אלף יין. הדבר גרם לקריסת מניות של אותה חברה שהפסידה באותו יום מסחר כ-347 מיליון דולר. 

הנהלת הבורסה בטוקיו, מלבד הקמת מנגנונים שיימנעו מראש טעויות כאלה בעתיד, גם לקחה אחריות על כך שלא מנעה את הטעות. יותר מכך – מנכ"ל הבורסה דאז טאוקו צרושימה התפטר בעקבות התקרית.

לסיכום, הבורסה היפנית היא מהבורסות הגדולות והחשובות בעולם. ההיסטוריה שלה יוצאת דופן, וההווה שלה בהחלט מרשים. לגבי העתיד והאפשרויות להשקיע בה, קיימים ניתוחים לכאן ולכאן, כך שהשקעה בבורסה היפנית בהחלט דורשת רמת מומחיות גבוהה או לכל הפחות התייעצות עם בעל מומחיות כזו. 

זה לא מכובד להעתיק