בימים של משבר כלכלי, ושיח ציבורי על ההבדל בין המצב של השכירים למצב של העצמאים, חשוב להקפיד שהזכויות השונות שלנו לא נפגעות. אחת מהזכויות שמגיעות לשכירים ולא כל השכירים מודעים לפרטים שקשורים בהן היא דמי הבראה. מאמר זה יסקור את כל מה שאתם צריכים לדעת על דמי הבראה, על מנת שתקבלו את מה שמגיע לכם.
מהם דמי הבראה
דמי הבראה הם תשלום שעל כל מעביד בישראל לשלם לעובדיו אחת לשנה. המטרה המקורית של דמי הבראה הייתה שישמשו לנופש בבית הבראה (מעין בית מלון) ומכאן שמם, אך כיום דמי הבראה הם פשוט תשלום שיכול לשמש לכל מטרה. דמי ההבראה משולמים כיום דרך תלוש המשכורת באופן ישיר, אם כי עדיין יש מקומות שבהסכמת העובדים ממירים את התשלום הישיר של דמי ההבראה במתן נופש מטעם מקום העבודה.
מתי מקבלים דמי הבראה
אחת השאלות ששכירים רבים לא מודעים לתשובה עליהן, היא מתי מקבלים דמי הבראה. זאת בין היתר, כיוון שמועד תשלום דמי ההבראה משתנה בין מקומות עבודה שונים.
דמי הבראה אמור לקבל כל עובד שהשלים שנת עבודה רציפה במקום עבודתו. הוא זכאי לקבל את דמי ההבראה גם אם עבד במשרה חלקית. אין מועד קבוע בחוק לתשלום דמי ההבראה, והמועד המדויק נקבע לפעמים בהסכמים קיבוציים, ולפעמים כל מקום עבודה קובע בעצמו את המועד.
בגלל שבמקור דמי הבראה נועדו למימון נופש, לעיתים קרובות משולמים דמי ההבראה כחלק מתלוש המשכורת של אחד מחודשי הקיץ. עם זאת, יש מקומות עבודה שמשלמים את דמי ההבראה בחודש אחר, ויש אף כאלה שפורשים את דמי ההבראה לאורך מספר חודשים או לאורך כל חודשי השנה.
יש לשים לב כי לעיתים עובד מסיים את עבודתו במקום עבודה לאחר למעלה משנה, אך לפני החודש בו באותו מקום עבודה משלמים דמי הבראה. זו דרך בה חלק ממקומות העבודה, לעיתים מחוסר מודעות, מנצלים את חוסר המודעות של שכירים רבים ביחס לדמי הבראה, וחוסכים את דמי ההבראה על חשבון העובד. במקרה כזה, על השכיר לדרוש באופן אקטיבי את דמי ההבראה שלו, שיכולים להצטרף לפיצויי הפיטורין אם הוא זכאי להם או להצטרף לתלוש השכר האחרון שלו. במקרים שיש צורך ניתן גם להאריך בחודש את תקופת ההעסקה הרשמית, על מנת שהעובד יקבל תלוש שכר אחרון ובו סעיף דמי הבראה.
חישוב דמי הבראה
חישוב דמי ההבראה שונה מעט בין מגזרים תעסוקתיים שונים, ובעיקר יש תעריף דמי הבראה שונה עבור מי שעובד במגזר הפרטי, לבין מי שעובד במגזר הציבורי. כמו כן, חישוב דמי ההבראה לפי התעריף של המגזר הציבורי, תקף גם לעובדי הוראה, למי שעובד במוסדות ההסתדרות ולמי שעובד בשלטון המקומי.
עם זאת, האופן של חישוב דמי ההבראה הוא דומה בכל המקצועות וכל המגזרים. חישוב דמי ההבראה נסמך על הנתונים הבאים : ותק במקום העבודה, אחוז משרה בשנה הרלוונטית, והמגזר התעסוקתי (ציבורי או פרטי). הותק במקום העבודה מגדיר כמות ימי הבראה להם זכאי העובד בכל שנה, לפי המפתח הבא :
ותק בעבודה | כמות ימים לחישוב דמי הבראה |
שנה אחת | 5 ימי דמי הבראה |
2-3 שנים | 6 ימי דמי הבראה |
4-10 שנים | 7 ימי דמי הבראה |
11-15 שנים | 8 ימי דמי הבראה |
16-19 שנים | 9 ימי דמי הבראה |
20 שנים ומעלה | 10 ימי דמי הבראה |
לאחר שיודעים את כמות הימים עבור חישוב דמי ההבראה, יש להוסיף לחישוב את אחוז המשרה של העובד. אם העובד במשרה מלאה, הדבר לא משפיע על החישוב. אם העובד מועסק במשרה חלקית, יש להכפיל את חלק המשרה בו הוא מועסק בכמות הימים לדמי הבראה להם הוא זכאי לפי הטבלה. לדוגמה : עובד בחצי משרה שנמצא בשנה השישית שלו במקום עבודה, יהיה זכאי לדמי הבראה עבור 3.5 ימים : 7 ימי דמי הבראה על פי הטבלה, כפול חצי.
תעריף דמי הבראה
השלב האחרון של חישוב דמי הבראה, הוא הכפלה בתעריף דמי הבראה, שנקבע כאמור לפי מגזר תעסוקתי. במגזר הפרטי התעריף היומי הוא 378 ₪, ובציבורי 432 ₪. כעת רק צריך להכפיל את כמות ימי דמי ההבראה שחושבו בסעיף הקודם בתעריף דמי ההבראה, וניתן לדעת לכמה דמי הבראה אתם זכאים.