מה הם בעצם קורות החיים? ובכן, הם מספרים את קורות החיים (לפחות ברובד הקרייריסטי) כמו, הישגים, השכלה, מוסדות ראויים לציון, היסטוריה תעסוקתית, כישורים מקצועיים, וכיוצא זה.
לפגוש את הבוחנים המקדימים לתפקיד
קורות החיים, הם נקודת המגע הראשונה בין האדם לחברה, ועל כן הם יכולים לעזור לו לעבור את נקודת הבירור הראשונית. בין אם מדובר באנשים שבאמת קוראים את קורות החיים, ובין אם מדובר במכונות שמחפשות פרטים בקורות, לפי אלגוריתמים.
העברת מסר
על כן, קורות החיים נועדו להעביר מסר – שהאדם מתאים לחברה, שיש בו משהו שיכול להתאים לה. וגם אם זה נכון, וגם אם לא – באם רוצים להיפגש עם מגייסים בחברה, הרי שיהיה נכון לכל הפחות להגיע עד לשלב הזה.
לשחק את התפקיד
ועל כן, קורות החיים – יכולים להיות שיווקיים. להראות בצורה יעילה, ברורה ובהירה – למה לחברה, כדאי להעסיק אדם מסוים. הקורות מציגים שיש את הניסיון התעסוקתי, היכולות המתבקשות, ואת ההתאמה לתפקיד – ושכדאי לחברה להעסיק את המגיש.
פרמוט קורות חיים
אפשר להתחיל, ספציפית בסדר וארגון של קורות חיים, שכן הפורמט יכול להשפיע על תצורת עיבוד המידע הקיים בו, כמו גם להשפיע על המידע שיהיה. ככל שהמידע יהיה יותר קריא, נגיש וברור – יהיה יותר קל לקורא, למצוא את הפרטים הרלוונטיים, ולדעת אם המועמד אכן נראה כמתאים, על פי הכתוב.
ארגון כרונולוגי
דרך אחת לארגן, היא בתצורה של קורות חיים כרונולוגיים. את הקורות מציגים לפי סדר זמן, ציר זמן היסטורי – מעלה העמוד מציג את אירועים מעודכנים יותר, בעוד במורד העמוד אפשר להציג אירועים מוקדמים יותר. מדובר על פורמט די נפוץ בשוק הישראלי, ועקב כך שהוא שכיח – אפשר לבחור בו, מתוך הנחה שאנשים יידעו איך לעבוד איתו. קל לעקוב, והוא ברור.
לחלק לחלקים
דרך אפשרית לפרמט את המידע, בקורות חיים שכאלו, היא להחליט שהחלק הראשון הוא שלוש נקודות מפתח, בפתיחה. כמו נותן את התמצית, במשפטים פותחים לקורות. החלק השני מפרט ניסיון תעסוקתי והישגי. בעוד החלקי השלישי את ההשכלה, והרביעי, פרטים נוספים אם ישנם.
ארגון פונקציונלי
מנגד, ישנו פורמט נוסף, שנקרא קורות חיים פונקציונליים. מטרתם להציג נקודות מסוימות בקורות החיים, אם כי לא בהכרח כרונולוגית. והרי זה הגיוני, כיוון שבתקשורת בין אנשים – אין זה בהכרח נכון להציג את כל מה שקרה בעבר, אלא את "התמצית" של "מי אני ומה אני מביא לשולחן", ועבור זה אפשר לבחור נקודות נקודתיות.
כמו לדוגמה, אם יש לנו מועמד לתפקיד שף, יהיה זה יותר הגיוני אם יספר על נקודה או שתיים בחייו שמדגימה את הרצון והיכולת שלו לשרת בתפקיד, מאשר אם היה מספר את קורות חייו בעשר השנים האחרונות, כולל את הניסיון שלו בהייטק וקורס הקואצ'ינג שלקח. כלומר, התקשורת היא לא על בסיס היסטוריה, אלא על בסיס רלוונטיות – או כך היינו מנסחים זאת.
הצגה עצמית כמיטב המסורת
הדגש הוא לא על רשימת מכולת, אלא על הצגה עצמית אפקטיבית. זה יכול להתאים, לדוגמה, למשרות בהן הניסיון התעסוקתי של המועמד לא לחלוטין מתאים לפרופיל המשרה, אך רוצים להדגיש נקודות שיכולות להיות קשורות. כמו גם, לאנשים שאין להם ממש קורות חיים, כמו אלו שנכנסו בדיוק לשוק העבודה.
חלוקה לחלקים
כדי לכתוב אותם, אפשר לחלק אותם לחלקים ולפרמט בהם את המידע. החלק הראשון, יכול להיות "הצהרת משימה", "מה הקטע שלי", שכזה. What am I all about. כמו גם נקודות מפתח רלוונטיות. החלק השני, יכול להיות מתאר הישגים – מה גורם לי להתאים למשרה. בעוד החלק השלישי, הוא באמת הניסיון המקדים, שיכול להיות רלוונטי, והחלק הרביעי – פרטים נוספים.
להישאר יעילים
לא נסקור את כל הנושא כולו, שכן אפשר להרחיב רבות על כתיבת קורות חיים – כך שנסיים בטיפ קצר. להישאר ממוקדים. לא להוסיף מידע מיותר. כמו בדוגמה עם השף שהוא גם טייס קרבי, וכמו מתכנת. זה מרשים, אך זה יכול לעמעם את הנקודות הרלוונטיות לתפקיד.
