האמת הפשוטה היא, שיש המון סוחרים ונותני שירות, בעולם, כיום. איך נדע במי לבחור? זה כבר לא מקרה של המכבסה השכונתית, היא זו שהולכים אליה. כיוון שיש המון מכבסות בשכונה, ואפשר לנסוע לשכונות אחרות. זה כבר לא המקרה, בו יש ספר אחד בעיר, יש אלפים, ואפשר לגשת גם למקומות רחוקים אם באמת רוצים.
הסוד בכתיבת מאמרים מקצועיים
מה מבדיל בין נותני שירות וסוחרים? מה גורם להם להתבלט בין ההמון? ובכן, התשובה היא פשוטה. מה שגורם להם להתבלט, זה החיבור האישי, עם הלקוח. עם השוק, ועם עצמם. רגע, אבל אין אנו כותבים כעת על כתיבת מאמרים מקצועיים, במטרה למקם את עצמנו כמומחים לתחומנו?
ובכן, כן. אבל זה מה שרבים בכל מקרה מנסים לעשות, ולא היינו אומרים שזה עובד להם. כי לכתוב מאמרים זה קל. הנה, זה מאמר, לדוגמה. האם זה גורם לכותבים שלו להיראות מומחים בעינייך? לא בהכרח. למרות, שעם סגנון כתיבה כמו הנוכחי, אנחנו כלל לא נתפלא. (קריצה).
סוד הסמכות האישית
האמת היא עמוקה יותר.
אנשים חושבים שסמכות היא סמכות על אנשים. היא להיות בראש הפירמידה. היא להיות זה שבאים אליו, האלפא דוג, מוביל השבט. ויש בכך מן האמת, לפחות על פני השטח. אבל, כאמור – זו גישה דיי שטחית, שרואה את קצה קרחון, ולא מה שמתחת לפני השטח. מנהיג, הוא לא דיקטטור. מנהיג, הוא לא זה עם השרירים הגדולים ביותר. מנהיג, הוא לא זה שעושה רוח, רעש ורושם של "הכי טוב".
מנהיג, הוא מוביל דרך. מוביל דרך, שהוא הלך אותה. ואלו הם היתרונות של הליכה בדרך, באמת:
- היכולת להזדהות עם אנשים אחרים שהלכו אותה
- היכולת לגדול, מבחינה רגשית, מנטלית, אנרגטית, רוחנית, אינטלקטואלית – ובכל רובד
- היכולת לצבור ניסיון רלוונטי, בתוך הקשרים רבים – ומתוך כך להבין ניואנסים עמוקים בנושא
- היכולת לדעת בדיוק מה מונח בשלבים מסוימים של הדרך, ולדעת לזהות את זה בחיים של אנשים אחרים
וכן הלאה.
לגעת באנשים מתוך הלב, והאמת האישית
על כן, מנהיג הוא זה שהלך את הדרך, שגדל, שהתחבר לעצמו – ויש לו את היכולת להתחבר לאחרים. להכיר את עצמנו, זה להכיר את האחר – וזה כבר גשר, כבר שפה משותפת.
אם אנחנו רוצים לדבר עם אדם אחר – סביר להניח, שאם נדבר "מתוך החוויה שלו", יהיה לנו יותר על מה לדבר, לו נדבר על דברים שלא נוגעים בו, והוא אולי גם לא מבין, או לא רוצה להבין. או פשוט, לא מתחבר.
ומומחה, הוא זה שצבר את המומחיות שלו, מתוך הליכה של הדרך, התחבר לעצמו, וביכולתו לגעת גם באחרים. ואם אני אלך על כתיבת מאמרים מקצועיים, שמראה כמה אני חכם, וכמה ידע יש לי – זה לא מראה את הדברים הבאים (למרות שזה יכול):
- אני מבין ורואה את הקורא
- אני יודע לכוון אותו לניואנסים רלוונטיים, שנדמה לי שהוא הולך לפגוש
- אני כותב בצורה של "כתב שטח", של מישהו "שהיה שם", לא באופן מנותק, סטרילי ואקדמאי
וכיוצא בזה.
להתבגר, להבשיל ולהיות מוכן להדריך אחרים את הדרך
זוהי לא מומחיות, זוהי לא מנהיגות – זהו ניסיון לעשות רשום. ולדעתנו, זה לא המקום לכתיבת מאמרים מקצועיים, וזה לא ממצב אף אחד כמומחה. אם כי, קורא שייקרא מאמר מקצועי, יכול לצאת עם הכרת תודה כלפי מי שרשם אותו. אך האם זה יגרום לו לראות אותו כמנהיג? כמורה דרך? כמדריך?
זה מאוד תלוי בחיבור שייווצר במהלך הכתבה, המאמר. ועל כן, זו הפואנטה שנרצה לעשות כאן. אמנם, זה קל עד מאוד לכתוב מאמר מקצועי – אבל רק מומחה אמיתי, יכול לדעת איך לגעת באנשים שהוא יכול להדריך לעבר יעד חדש – כי זה התפקיד שלו. להעביר את הלפיד. וזה בא עם רמת בשלות מסוימת. וכאשר הוא בשל באמת להדריך אחרים, זה יורגש דרך המילים שלו. ועל כן, זה לא מספיק להצטרף לטרנד של "כתיבת מאמרים מקצועיים", כדי למצב מנהיגות ומומחיות בתחום – צריך להיות המומחה, שמדבר לקורא, ומבין אותו.
