במהלך השנים, יכולנו לזהות טרנדים ושיטות מסחר המתחדשות להן שוב ושוב, ומפיקות אמצעי השקעה חדישים. חלק מן הדבר, מתבטא כיום במסחר, בשוק ההון – כדרך פונקציות רובוטים, או אלו של מכונות.
מהירות תגובה
רובוטים ומכונות, יכולים כמובן להגיב במהירות, לא לשקול באמצעות הרגש, וכיוצא בזה – ועם זאת, התחום חסר רגולציה בארץ, ישנה אפשרות לנצל אותו באופן לא אתי, וכל נוסחה רובוטית עובדת עד שמוכחת שלא. כלומר, אלגוריתם הוא טוב רק כפי התוצאות שהוא מייצר, ולכל חברה העוסקת באלגו-טריידינג, יש אלגוריתם אחר.
מכונות יודעות הכל – או האמנם?
כך, שמצד אחד – אפשר לייצר יתרון נהדר וליישר את זירת המשחקים – שאם בסוף כולם מגיעים למצב שהם מחזיקים באלגוריתם המדויק לזכייה בשוק ההון – הרי שכולם יכולים לייצר הימורים מושלמים. מצד שני, שוק ההון לא עובד לפי תבניות הגיוניות, אלא לפי רחשי השוק. שאפשר למצוא בהם היגיון, אך הם לא הגיוניים. אם יוצאת כתבה בחדשות, על חברה מסוימת – ואנשים חווים חשש ומוכרים את המניות שלהם בתגובה לחשש הזה – אז כן, מדובר בתגובה שאפשר לגלות בתבנית הגיונית. אבל, אי אפשר להכליל באלגוריתם, את האנשים שמתרגלים מדיטציה (ויש יותר ויותר מהם), שלומדים להתבונן ברגשות שלהם, לפעול מהאינטואיציה ולקבל החלטות חכמות, שאין תוצאה של תגובות הישרדותיות.
מה מערכות אלגו-טריידינג למעשה עושות?
מערכות האלגו-טריידינג קונות, או מוכרות ניירות ערך – בהתאם לתנאים מסוימים. הן עושות ניתוחים סימולטניים, הן מגיבות מהר, והן מבצעות הוראות. המסחר באמצעותן, מושתת על חשיבה מתמטית וסטטיסטית, ועל ידי נוסחאות מורכבות – המוחלים בהן פרמטרים רבים, כמו סחירות, מחוזרים, תנועות בעלי עניין, מצבים שונים של מניות – וכיוצא בזה.
יתרונות באלגו-טריידינג: מהירות תגובה, חוסר היאחזות
היתרון הגדול במסחר באמצעות מכונות, כביכול – הוא עצם הניתוק מהתגובות ההישרדותיות. משקיע, יודע שיש אלגוריתמים מסוימים שהמערכת עוקבת אחריהם – והמעורבות הפסיכולוגית שלא אינה פקטור, בהימורים או בהשקעות הספציפיות שהוא ביקש להשקיע. כך שבמקום להתעכב על היאחזויות, מן "הסיבות הלא נכונות" (פחד לאבד, פחד להצליח, היאחזות רגשית במניה כזו או אחרת, וכיוצא בזה) – הוא יכול לקבל החלטות על הרגע בה זה נכון לעשות אותן. כלומר, המכונות יעשו זאת עבורו, "כבאות כוחו", כמתוך האלגוריתם שלהן, לפיו זו כנראה הבחירה הנכונה ביותר.
לאלגו-טריידינג (סחר באלגוריתמים, או דרך אלגוריתמים), יש אפשרות ללמוד מן הטעויות, או מן האלגוריתמים שהוחלו – להחליף שיטות, לשכלל את מה שנעשה – וכיוצא בזה, בהתאם לקיבולת המערכת. המבחן האמיתי, הוא כמובן – באם הוא יכול לייצר תשואה עודפת, תשואה שהיא גבוהה למדדים הממוצעים בשוק, או הסטנדרט.
חסרונות: רגולציה, חשיבת-מכונה
החסרונות של אלגו-טריידינג, יכולים להיות – הפגיעות של המסחר למניפולציות ותנועות מכוונות של גורמים, להם אינטרסים להשפיע על המסחר. בין אם מדובר בהוראות קניה/מכירה כוזבות, המתבטלות ברגע האחרון, או לעשות מניפולציות במניות בדרך זו או אחרת, כדי להשפיע על תפישת והתנהלות השוק. בחלק מהמדינות יש איסור לעסוק באלגו, וגם במדינה שלנו – התקבל מכתב אזהרה מרשות ניירת הערך, המזהירה (בין שאר דברים) נגד סחר באלגו-טריידינג, בעיקר עקב חוסר הרגולציה והפיקוח בנושא.
נוסף על כך, עקב כך שכל מערכת יכולה להחזיק באלגוריתם שונה – השילוב של כל כך הרבה אלגוריתמים, יכול לייצר מורכבות, עקב הוראות קניה ומכירה שהתערבבו בשרשרת ארוכה של פקודות.
הכי חשוב – לדעת במה משקיעים
לא צריך ידע מוקדם כדי להתחיל, או הכשרה מיוחדת – ועם זאת, כמו "בהשקעות רגילות" יש עניין להכיר את השוק. בסופו של דבר, אנחנו משקיעים בפרויקטים אמיתיים, ואנחנו רוצים לדעת אם זה נכון – ומכונה, לא אמורה לדעת את זה, גם אם יש לה גישה לנתונים, שיכולים לרמז על זה.
