מלבד היותה בורסה מהגדולות בעולם, לנאסדק זיהוי ספציפי ומובהק כביתן של חברות הטכנולוגיה וכמי שלקחה את עולם הבורסה לעידן הטכנולוגיה. מדובר באחד משווקי המניות הצעירים ביותר בעולם, אבל הדבר לא מנע מהנאסדק להיות חלוץ שלפני המחנה הבורסות, ולקבוע תקדימים ששינו אותו לעד.
הבורסה האלקטרונית הראשונה
דמיינו סרט ישן שעיקר עלילתו מתרחשת בבורסה. התמונה שבוודאי עולה לכם בראש היא של אנשים רצים וצועקים, נדחפים בתור כדי לבצע בהקדם את העסקה שהם מעוניינים בה. אם תדמיינו סרט חדש על הבורסה, כנראה שתדמיינו אנשים יושבים על ספה או אפילו על כיסא נוח בים, מתקתקים במהירות על הטלפון שלהם. מדובר בשני סרטים מאוד שונים באווירה שלהם, כמובן חוץ מאווירת הבהילות המשותפת, את ההבדלים בין שני הסרטים הללו אנו חייבים לנאסדק.
נאסד"ק נוסדה בשנת 1971 בתור לוח מודעות אלקטרוני שמציג מחירים מעודכנים של מניות. לוח זה אפשר גם תשאול על נתוני עבר וחישובים מורכבים בזמן אמת. לאחר תקופה קיבל נאסד"ק אישור לפעול גם כזירת מסחר, ואז הפך לבורסה לכל דבר – הבורסה האלקטרונית הראשונה.
בתחילה הבורסות האחרות הגיבו בעוינות למהפכה שהנאסדק ייצגה, בין היתר כי הנגשת הבורסה ונתוניה מנעו רווחי תיווך עליהם התבססו הבורסות עד אז. עם זאת, בהדרגה לא היו לבורסות האחרות ברירה, והן אימצו את החידושים הטכנולוגיים של הנאסדק, גם אם לעיתים באיחור.
עלייתה לגדולה של נאסדק
בתחילת דרכה נתפסה נאסדק כעוף מוזר בעולם הבורסות, מעין בורסה נישתית שעובדת על מחשבים חוסה בצילה של הבורסה בניו-יורק. החל מראשית שנות ה-80 חל תהליך של עליה לגדולה של נאסדק, שהפכה בהדרגה לאחת החשובות והגדולות בבורסות העולם.
אחד האירועים שהזניק את מעמדה של נאסד"ק התרחש בשנת 1980, כאשר חברת אפל ביצעה בה את הנפקת המניות הראשונה שלה. הנפקה זו כללה 4.6 מיליון מניות במחיר מניה של 22 דולר. מדובר היה באחת ההנפקות הראשונות הרווחיות מזה עשרות שנים, והיא הולידה כ-300 מיליונרים חדשים. בהמשך אותו עשור חברות טכנולוגיה גדולות נוספות הונפקו בנאסד"ק וזו הפכה למזוהה עם ענקיות הטכנולוגיה, מה שהשלים את תדמיתה כ-בורסה טכנולוגית. במקביל, הוכרה נאסד"ק על ידי יותר ויותר מדינות בארצות הברית כ-בורסה גדולה, הכרה בעלת משמעות סמלית רבה אבל גם משמעות רגולטורית, שעזרה לנאסדק להמשיך ולהתחזק.
בועת הדוט.קום – קריסת הנאסדק בשנת 2000
ראשית הפצת האינטרנט בציבור הרחב החל מתחילת שנות ה-90, לוותה בתקווה גדולה וחובקת תבל לשינוי ענק של העולם כפי שהוכר עד אז. הדבר בא לידי ביטוי בהקמת חברות הייטק רבות בתחום האינטרנט, שכונו "חברות דוט קום". הדבר בא לידי ביטוי בכל בורסות העולם אך לפני כולן בנאסד"ק, בה הונפקו בין השנים 1995-1997 מאות חברות דוט קום חדשות, ומחירי המניות של אלו השתוללו כלפי מעלה, במה שכונה "בועת הדוט קום".
במרץ 2000 הגיע מדד הנאסד"ק לשיא, ואז התחילה התרסקות גדולה. במשך 3 חודשים איבד המדד 78% משוויו וחברות רבות קרסו ונעלמו. ההנחה הייתה שכל עולם האינטרנט הוא בועה, ואפילו נטען כי התקוות העתידיות שתלו באינטרנט ימוגו, כיוון שאין לאינטרנט מודלים כלכליים אמיתיים.
נאסדק היום – זירת מניות הטכנולוגיה
ובכן, אכן הייתה בועה גדולה בנאסדק, ולראיה לקחו 15 שנים לשחזר את שיאי המדד של מרץ 2000, אבל כיום אנו יודעים שהאינטרנט עצמו אכן שינה את חיינו. נאסדק הקדימה את זמנה בכך שהייתה לבורסה האלקטרונית הראשונה, וגם בהמשך צעדה צעדים טכנולוגיים להנגשתה לציבור, הרבה לפני מתחרותיה.
כיום הנאסדק הינה הבורסה השניה בגודלה בעולם, עם היקף שוק כולל של כ-11 טריליון דולר. בשנים רבות במדד של היקף עסקאות יומי, הובילה נאסדק את המדד, מה שתרם לעוצמתה וכנראה נובע מתנועתיות רבה יותר בעולם ההייטק איתו היא מזוהה.
נאסדק בנתה את עצמה כזירה העולמית המרכזית בכל הקשור למניות של חברות טכנולוגיה, והיא נחשבת למי שהפעילות בה מייצגת את המגמות החשובות ביותר בעולם ההייטק. האם גם בעתיד, תהיה נאסד"ק חלוץ טכנולוגי לפני מחנה הבורסות, ותביא אליו מהפכות נוספות?
