בשנים האחרונות בכלל, ומאז בחירתו של דונלד טראמפ בפרט, מתקיים שיח ער בנושא המתח בין ארצות הברית לסין, וספציפית יותר בנושא כוחה של הכלכלה הסינית, והאפשרות שהיא זו שתוביל את העולם ותחליף בבכורה את ארצות הברית. יזמים ומשקיעים רבים נושאים עיניהם לכיוון סין, והסקרנות סביב הארץ הענקית והמסתורית הזו רק גדלה משנה לשנה. לא נוכל לקבוע מה יוליד העתיד, אבל נפתח חלון מסוים לייחודיות של סין וכלכלתה, דרך סיפורה של הבורסה הסינית בשנגחאי.
הקמת הבורסה בשנגחאי
מתוך הבורסות הגדולות של העולם, הבורסה הסינית היא באופן משמעותי הצעירה ביותר, ונוסדה רק בשנת 1990. בסין שולטת מפלגת שלטון אחת, המפלגה הקומוניסטית, ובמשך שנים רבות בהתאם לאידיאולוגיה הרשמית שלה, היא הנהיגה כלכלה ריכוזית המנוהלת מלמעלה כמעט ללא מקום ליוזמה פרטית. במצב כזה, לא היה מקום ולא היה צורך בבורסה לניירות ערך.
החל משנת 1978 השתנתה המגמה, ועל אף שהמדינה המשיכה להישלט על ידי אותה מפלגה קומוניסטית, חלו שינויי מדיניות לכיוונים פחות קומוניסטיים ויותר כאלה שמזכירים שוק חופשי. בתעשייה בעלי מפעלים קיבלו אפשרות לנהל את מפעליהם כראות עיניהם, החקלאות עברה מניהול ממשלתי לניהול פרטי, וכמו כן הוסרו מכסים והגבלות על מסחר חוץ. מהלכים מסוג זה הובילו לתנופה כלכלית אדירה בסין ובתוך כך לתנופת יזמות פרטית, ובסופו של דבר הצורך בבורסה לניירות ערך הופך להיות קריטי.
הבורסה בשנחאי פתחה את שעריה בנובמבר 1990 ובתחילה, המסחר בה היה מינימלי, כאשר ביום הראשון לפעולתה נרשמו 93 עסקאות בלבד. כמובן שנתון זה אינו מייצג, וכי תוך זמן קצר הפכה לבורסה שוקקת ומרתקת.
ניהול ממשלתי ומגבלות
על אף מאפיינים רבים של כלכלה קפיטליסטית חופשית, מפלגת השלטון הקומוניסטית ממשיכה לאורך השנים לנקוט במדיניות ששומרת על מספר מאפיינים קומוניסטיים וריכוזיים. גם בבורסה בשנחאי ניתן לזהות זאת, במספר מאפיינים באמת חריגים ביחס לבורסות העולם, בוודאי לבורסות הגדולות.
ראשית, ישנו בסין גוף ממשלתי בשם "הוועדה לניירות ערך בסין" וזה למעשה מנהל ישירות את הבורסה. לוועדה ממשלתית זו יש בין היתר את הסמכות לאשר או לא לאשר חברות שמעוניינות להצטרף לבורסה, וכמו כן היא קובעת את כללי המסחר.
נוסף על כך, יש בבורסה הסינית חלוקה יוצאת דופן בין מסחר במניות סיניות שנקראות מניות A לבין מסחר במניות שאינן סיניות הנקראות מניות B.
עד שנת 2001 מניות מסוג A הותרו למסחר רק עבור סינים, בעוד מניות מסוג B נאסרו על הסינים והותרו רק למשקיעי חוץ. החל משנת 2001 החלה פתיחה הדרגתית של מגבלות אלו, אך גם כיום על מנת שמשקיע סיני יסחר במניות בינלאומיות, עליו לקבל אישור פרטני, בעוד משקיעים זרים שמעוניינים להשקיע בשוק הסיני יעשו זאת בעיקר באמצעות תעודות סל שנמכרות בבורסות אחרות.
מגמות בבורסה הסינית בשנים האחרונות
במהלך 30 שנות קיומה, הבורסה בשנגחאי ידעה באופן טבעי תקופות של עליות שערים לצד תקופות של ירידות. על אף מגבלות חוקיות על תנודתיות יומית במחיר מניה, לעיתים קרובות הן העליות והן המפולות בה היו קיצוניות ביחס למה שאנו מכירים בבורסות המערב.
תחילת העשור הנוכחי הייתה תקופה מסחררת לחיוב בבורסה בשנגחאי. בשנת 2010 התקיימה בה אחת ההנפקות הגדולות בתולדות העולם, כאשר בנק החקלאות הסיני הונפק לפי שווי שוק של 22.1 מליארד דולר, מה שנתן לבורסה הסינית דחיפה אדירה. סוף שנת 2014 ותחילת 2015 היוו תקופה של צמיחה מתמדת, אך ביוני 2015 התהפכה המגמה ובמשך קרוב לשנה ידעה הבורסה מפולות קשות. הנפילה הקשה בין יוני לאוגוסט 2015 התחילה מגמה עולמית של ירידת שערי מניות, אך בסין התופעה הייתה דרמטית במיוחד. החל מאמצע 2016 התחילה התאוששות שבמידה רבה תקפה עד היום.
הבורסה בשנגחאי כיום
כיום הבורסה בשנגחאי היא החמישית בגודלה בעולם, עם שווי שוק כולל של כ-4 טריליון דולר. תחת חסותה מתקיימת מזה כשנה "הבורסה הטכנולוגית הסינית", מעין בורסה בוטיק בהשראת נאסד"ק, הזוכה בשנת קיומה להישגים מרשימים וביומה הראשון כללה זינוקי מניות בהיקפים של עד 520 אחוזים.
בחצי השנה האחרונה הבורסה הסינית מדהימה את העולם הפיננסי, כאשר מאז תחילת משבר הקורונה היא רושמת עליות שערים כמעט קבועות, כאשר המגמה העולמית היא חלק גדול מהזמן שלילית. גם לאחר התאוששות השווקים המערביים מהצניחה של תחילת משבר הקורונה והחזרה לעליות שערים, המדדים בסין מביסים את המדדים בארצות הברית.
לסיכום, הבורסה בשנגחאי היא ישות יוצאת דופן בקנה מידה עולמי : היא נשלטת על ידי הממשלה הסינית אך עודנה בורסת ענק. מגמותיה יכולות להיות בהתאמה למגמות העולמיות אך לעיתים יש לה מגמות משל עצמה, וגם חוקים משל עצמה. את התנודתיות שלה ניתן לנצל לרווחים משמעותיים, אך הדבר מומלץ רק עבור מי שמכיר אותה היטב, כי התנודתיות הזו יכולה להיות גם מאוד מסוכנת למשקיעים נלהבים מידי.
