אם בעבר, מעסיקים היו יכולים לשאול מועמד לעבודה, כמו גם עובד – מהו הפרופיל הצבאי שלו, כיום זה כבר לא בתקנות. מדוע שמעסיקים ישאלו זאת בכלל? ובכן, בענף השמירה והאבטחה, יש כאלה שאולי מוצאים את המידע הזה רלוונטי, כדי להבין מה הצבא חשב על המועמד/עובד, או פשוט כדי ליצור שיחת חולין ולנסות לבסס רושם ראשוני אודות האדם.
האם הצבא יכול פרופיל צבאי?
אלא, שבאופן ברור – הצבא לא בהכרח קובע פרופילים מדויקים, ואם כן – ייתכן שזה מדויק רק לתקופה מסוימת בחייו של אדם, כלומר – אם ירד פרופיל על אלרגיה, אפשר שהיא לא תהיה בתוקף בשנים מאוחרות יותר. אם ירד פרופיל על סעיף נפשי – אפשר שזה לא משנה בחייו המאוחרים.
דעות לא מבוססות
על כן, היכולת לבסס שיפוטים על בסיס הפרט הזה, יכולה לשמש פתח לדעות לא מדויקות, ועל כן – אפשר שהתקנות מבקשות לבטל את זה כליל.
כך שבין אם יש רצון ללמוד על כשירות פיזית ונפשית של מועמד או עובד, כיום אין זה בתקנות לשאול לגבי הפרופיל שהצבא החליט לתת.
אם כי, אין חוק שאוסר על מעסיקים לשאול מועמד אם שירת בצבא, במידה ומדובר במידע רלוונטי להעסקתו במשרה, שהמועמד ביקש לגשת אליה.
איסורים בנושא פרופיל צבאי?
כך שאלא אם כן מדובר במשרה בשב"כ או במוסד, מעסיקים לא אמורים לשאול מועמד על הפרופיל הצבאי, או לעשות שימוש במידע – באם הגיע לידיהם. זאת כדי לא לבסס את אותן דעות לא רלוונטיות, שיכולות לבסס שיפוט לא הולם ואפילו לא רלוונטי, לגבי מועמדים לעבודה. בייחוד, אם היה להם פרופיל 21. ובייחוד, אם הם כשירים ונכונים לתפקיד. כלומר, אם מועמד מתאים לתפקיד, ויש לו פרופיל 21 – במקום לאפשר לזה לקבל מקום בשיקולים, זה לא מקבל מקום, או כך מתבקש מטעם תקנות החוק.
מה לשון החוק אומרת?
הדבר מבקש למנוע מצב של אפליה, הנובעת משיקולים זרים – לגבי הכרעה, בקבלה אפשרית של מועמד לעבודה. זה נקבע כאיסור במסגרת סעיף 2א לחוק שוויון ההזדמנויות לעבודה (תשמ"ח), אשר לא נצטט אותו כאן, אך כן נביא בקצרה שלשון החוק מספרת שמעסיק לא אמור לדרוש "מדורש עבודה" או מאדם שכעת מועסק בארגון עסקי כלשהו, למסור פרטים לגבי הפרופיל הצבאי שלו.
יתרה מכך, מעסיק לא אמור לעשות שימוש או דבר במידע לגבי הפרופיל הצבאי באם בכל זאת הגיע לידיו. באם המעסיק בכל זאת דרש את פרטי הפרופיל הצבאי (אופסי), הוא לא אמור לפעול על פי זה או לפעול בצורה שתשפיע על תנאי העבודה של העובד בכל צורה שהיא. לפחות מתוך הדרך בה פירשנו את לשון החוק. נכון הדבר גם למקרה שבו העובד סירב למסור את פרטי הפרופיל הצבאי.
אם כי הוראות הסעיף לא אמורות לחול על תפקידים בהם זה רלוונטי לדעת את הפרופיל הצבאי, כמו בשירות בטחון כללי ובמוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים.
Don’t ask don’t tell
כך, שכפי שאמרנו – מעסיק לא אמור לשאול, במסגרת האיסור לפי תקנות החוק – מועמדים לעבודה על פרופיל צבאי, כמו גם לא אנשים שכבר עובדים במסגרת החברה שלו – בפועל. אין זה אמור להשפיע על היבטים הקשורים לתנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה, השתלמות מקצועית, פיטורים, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים במסגרת פרישה לעבודה, וכיוצא בזה.
כיסויים לפי תקנות החוק
ואם עובד מסרב לשתף את הפרופיל הצבאי, החוק מגן עליהם מפגיעה עקב הסירוב.
מעסיק שעבר על החוק חשוף לסנקציות, בדמות של תביעות שעובד או מועמד יכול להגיש כנגדו, בפני בית הדין לעבודה. זאת, בהתאם, כאמור לסעיף 2א (ואף סעיפים אחרים רלוונטיים) לחוק שוויון ההזדמנויות.
