השירות לעיוור, מעניק גמלת דמי ליווי. אפשר לקבל אותה גם עם גמלת ניידות שהמוסד לביטוח לאומי מעניק. כדי לקבל דמי ליווי, מתבקש להחזיק בתנאי זכאות מתאימי – כלומר, מי שמוכר כעיוור על ידי המחוקק או מי ששרידי הראייה שלו אינם אפקטיביים. למעשה, מדובר במענק שאמור לסייע לאדם המוכר כעיוור על ידי המחוקק – להגיע ממקום למקום, להתנייד ביתר קלות ולקבל סיוע. שזה נחמד ויאה ויכול לעזור להגיע כאמור למקומות ובכך לעשות את שמתבקש, מבחינה חברתית, מקצועית, אקדמאית וכל רובד של עניין.
איך יודעים מי יכול לקבל גמלת דמי ליווי?
- באופן עקרוני, כל מי שמחזיק בתעודה של עיוור או לקוי ראייה, מן הסוג שהוא לצמיתות (שכן יש גם סוג זמני), ובו בזמן הוא גם מעל גיל 18, או מי שקיבל תעודה שכזו לפני שהגיע לטווח שהמחוקק מגדיר כגיל זקנה.
- מי שגר בקהילה, בין אם זה הוסטל, דיור מוגן, וכיוצא בזה – ועם זאת מנהל יחיד משק בית עצמאית.
- מי שקיבל הכרה במצב שיש בו העדר ראייה גמור, שחדות הראייה שלו איננה מעל 1/60 בעין "הטובה", או "הרואה", גם כשהוא מרכיב משקפיים, וכיוצא בזה. הציון המצוין לעיל מגדיר מצב בו אם יש שני אנשים, אשר אחד רואה 60/60, והשני 1/60, הרי שהשני יוכל לראות כמו הראשון, אך ממרחק מטר אחד, בעוד הראשון יוכל לראות באותה חדות אלא גם למרחק של 60 מטר.
- שדה ראייה שלא אמור לעלות על 10מעלות, בעין "הטובה", גם לאחר שימוש במשקפיים.
- מי שלומד לפחות שמונה שעות בשבוע, במוסד על-תיכוני המוכר על ידי המשרד.
- מי שלומד במוסד שיקום חינוכי, לרבות בתנאי פנימייה.
- מי שחווה ונמצא בתהליך שיקום, בעוד הנ"ל מתרחש במרכז שיקום מוכר – וזאת לתקופה של לפחות 30 ימים, לרבות בתנאי פנימייה.
- מי שעוד לפחות 20 שעות בשבוע, ועם זאת לא פחות מ-4 ימים בשבוע.
- אחד שעובד בהוראה לפחות 12 שבות בשבוע.
- אדם שעובד במקצועות הרפואה המשלימים, והוא מבצע לפחות 15 טיפולים בשבוע.
- מי שעובד במסגרת שהיא או מוגנת או נתמכת במימון ממשלתי.
- מי שעובד בעסק עצמאי משל עצמו ומשתכר לפחות 1,200 ₪ בחודש.
- מי שמשרת בצה"ל או בשירות לאומי.
- מי שלומד ב-"כולל" ("תורתו אומנותו"). בכולל רשום ברשימת כוללים, המוכרים בידי משרד החינוך. מי ששוהה שם לפחות 20 שעות שבועיות, ולא פחות מ-4 ימים בשבוע. (משעשע שההגדרה היא "שוהה", כמו, המחוקק או הרשויות לא בדיוק הבינו כיצד להגדיר את הלמידה).
- מי שמוכר על ידי המחוקק כ-"חירש-עיוור", שבמקרה מבקר במסגרת שיקומית, שהיא גם מפוקחת על ידי משרד הרווחה.
- מי שהמחוקק מכיר כזקן, שקיבל דמי ליווי טרם הגיעו לגיל זקנה כביכול.
איך מחשבים את גובה דמי הליווי?
- מאוד תלוי בשיעור הגמלה. כלומר, היא יכולה להיות 50%, 75% ואף 100% – כמו גם טווחים אחרים של מספרים, תלוי בתקנות.
- 100% גמלה, או דמי ליווי – הינם כ-11.3% מהשכר הממוצע במשק, בצמוד לגמלאות המוסד לביטוח לאומי. כך שאם לדוגמה השכר הממוצע במשק הוא 10,000 ₪, דמי ליווי אמורים להיות 1,130 ₪. אם פחות אז פחות, אם יותר אז יותר. תלוי התקנות ברגע נתון והשכר הממוצע במשק. באם דמי הליווי הינם 50%, אזי שיהיה לנו עסק עם 565 ₪ כדמי ליווי. שהם החציון מן הדוגמה שסיפקנו קודם.
- לכל שיעור מהקצבה – יש תנאי "קבלה" שונים.
- 75% דמי ליווי נועדו למי שעונה לקריטריונים ועם זאת אינו עובד או לומד, כמו גם לא מקבל קצבת שירותים מיוחדים מהביטוח הלאומי כמו גם מי שנחשב "זקן" שלא עובד ועם זאת קיבל דמי ליווי טרם הגיע לגיל פרישה.
- ולגבי 50%, זה לגבי מי שנחשב עיוור, שאמור לענות לקריטריונים לזכאות דמי ליווי, שאינו עובד או לומד – ועם זאת כן מקבל קצבת שירותים מיוחדים מהביטוח הלאומי.
